בן רבקה ויצחק, נולד בשנת 1915 בעיר איזמיר, תורכיה. למד בבית-ספר יסודי ועסק במסחר. בשנת 1935 עלה לארץ-ישראל והשתקע בתל-אביב. היה סוחר, איש מעשה, ופירנס את משפחתו בכבוד. את חובתו למולדת מילא בשורות ה"הגנה".

מיד לאחר הקמת המדינה, כאשר מטוסים מצריים הפציצו את התחנה המרכזית בתל-אביב, נפצע קשה בהפצצה, התענה ארבעה חודשים בבית-החולים ומת מפצעיו ביום כ"א באלול תש"ח (25.9.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. השאיר אחריו אישה וארבעה ילדים.